לד חם לד קר – אז מה זה אומר באמת

על-ידי


אוגוסט 15, 2014 4:34 pm


1st-runner-up

הונג קונג הוכרזה כעיר הכי מזוהמת בזיהום אורי

כתבנו כבר בנושא זיהום האור כמה פעמים בעבר.
לפני שנצלול לנושא אנו מציעים לכם להסתכל במפה זו. היא למעשה הלבשה של צילום לווין על מפה של גוגל אך מאפשרת לכם לראות את זיהום האור בכל מקום במדינה.
והנה שתי תמונות להשוואה

 

וכעת לנושא וראשית ליישר קווים – הכוונה בזיהום אור היא בעיקר לאור העודף שנוצר כאשר אנו מאירים את סביבתנו ובעיקר את השטחים הציבוריים והדרכים (האור הנפלט לשמיים והאור שמוחזר מהאיזורים המוארים).
אך לכמות האור העודפת, ולאיפיון האור, יש משמעויות נוספות, והן החשיפה שלנו ושל הסביבה לתאורה גם בשעות בהן הגוף זקוק לחושך, שכן מנגנונים רבים בטבע זקוקים למחזוריות של יום ולילה כדי לתפקד. ומעבר לכך המעבר מטכנולוגית אור למשניה גם כן יכולה להשפיע, ובעיקר כאשר מתחילים כעת לממש באופן גורף תאורת לד שהינה שונה מהתאורה אליה אנו רגילים הן בתוך הבית והן מחוצה לו.
פוסט זה מתבסס בעיקר על חוות דעת שכתב ד"ר נעם לידר, מרשות הטבע והגנים, כך שמי שרוצה יכול פשוט להכנס לקישור זה.
האור נמדד באורכי הגל שלו והאור הנראה לבני האדם הוא בטווח של 387-760 ננו מטר. ככל שהגל קצר יותר הוא יותר כחול/סגול וככל שהוא ארוך יותר הוא יותר אדום.
כאשר מתייחסים לאור חם, מתייחסים לאור שאורך גליו ארוך יותר, ולכן הוא יותר צהבהב ונוח לעיניים שלנו, ואילו האור בעל הגלים הקצרים נראה כלבן בוהק, ולמרות שהוא לא נעים לעיניים שלנו הוא יותר מתאים באיפיון שלו לאור היום וזו הנקודה העיקרית בפוסט זה.
בתרשים השוואה של שלשה סוגי תאורה, כאשר הגרף מראה את אורכי הגל. מלמעלה למטה, נורת נל"ג שניתן לראות בכבישים, נורת כספית ונורת לד בעלת אור לבן בוהק (קר).
המאמר שקישרנו מתייחס לתאורת לד קרה שמוגדרת גם כ BRWL – BLUE RICH WHITE LIGHT
לתאורה זו יש כמה חסרונות

1. זיהום אור אסטרונומי ואסטטי – זאת עקב העובדה שהאור שהיא מפיצה נראה למרחקים יותר מאשר התאורה הקיימת אך גם כי הוא נמצא בספקטרום שעדיין לא זוהם לכאורה.

צבים נמשכים לאור המלאכותי

2. זיהום אור אקולוגי – חיות רבות 'מפרשות' את האור הלבן הבוהק כאור יום ולכן התנהגותן משתנה. צבי ים הבוקעים מהביצה ימשכו לאור זה ולא לנצנוץ מהגלים. חרקים ציפורים וחיות לילה ישנו גם כן את התנהגותן כאשר הם נחשפים במשך היום לתאורה לד קרה.
3. הפרעות ביולוגיות – בעלי חיים רבים החל מחסרי חוליות ועד בני האדם זקוקים למחזור של חשוך ואור כדי לקיים את המנגנון הביולוגי שלהם, וחשיפה לאור במשך שעות רבות מפרה איזון זה. מקצב יומי זה נקרא מקצב ביולוגי וישנם מחקרים המראים שאור לבן בוהק (שהוא למעשה האור הכחול בספקטרום עם ארכי הגל הקצרים) משפיע על הפרשת מלטונין לדוגמה ויש הטוענים שזה קשור למחלות סרטן ובעיקר סרטן השד, ולכן ההנחה היא שהמרכיב הכחול בספקטרום יכול להיות מסוכן במידה מסויימת לבני האדם ולחי, כאשר הם נחשפים אליו בשעות בהן הגוף מצפה להיות בחושך. סכנה זו קיימת באופן עקרוני אצל כל מי שחשוף לאור ברוב שעות היממה כמו עובדי משמרות לילה, אך מוחמרת כאשר החשיפה היא ללדים בעלי אור קר. דרך אגב החשיפה לאור היא לא רק מהעין הפקוחה וההנחה שישנם בעין קולטנים נוספים מעבר לאלו המשמשים לראייה.

פליטת מלטונין בשיאה באמצע הלילה
ממצגת ביום עיון של איגוד המהנדסים והאלקטרוניקה (קישור בהמשך)

וכאן אנו מגיעים ללדים עם האור החם. הלד הינו דיודה הפולטת אור בספקטרום צר, ולכן ניתן לרכוש כיום לדים בעלי אור קר או אור חם. הפרמטר לפי הנושא נמדד הוא סולם קלווין, המשמש לתיאור גוון האור, כאשר לכל נורה גוון אור שונה. גוון אור חם הוא מתחת ל 3,000 קלווין (גלים ארוכים) אור לבן נייטרלי הוא בתחום של 3,300-5,300 ומעל זה אור קר (אור יום).

החשיבות של המאמר של נועם לידר היא בהסברת הנושא, וכן בהנחייה הברורה כעת לא להשתמש באור לד קר בסמיכות לשטחים פתוחים, ושטחים הנמצאים בניהול רשות הטבע והגנים, בגלל ההשפעה השלילית שלהם על חיי הטבע.
ומאידך ההמלצה היא להשתמש במקומות אלו בלד חם, כאשר יש צורך (ומן הסתם תמיד הוא קיים) לחסוך בעלויות שכן תאורת הלד היא חסכונית בצורה משמעותית יחסית לתאורת החוץ הקיימת.
מעבר לכך ההנחיה היא להקפיד על תכנון התאורה כך שלא תווצר תאורה עודפת (זיהום אסטרונומי ואסטטי) וגם כאן יש יתרון משמעותי לתאורת הלד שכן העובדה שהיא מאד מרוכזת מאפשרת למקד אותה בשטחים שאותם יש להאיר ועל כך כבר כתבתנו בפוסט הקודם וגם כאן .
ההתיחסות ללד חם בהמלצות המאמר
רבות נכתב בנושא הלד, וכל מי שמתעניין כדאי שיעמיק בעיקר כי זו טכנולוגית תאורה שנכנסת כעת כמעט לכל תחום, וכי המידע שנמצא בשוק לעיתים סותר ומבלבל.
מי שרוכש תאורת לד לביתו, כדאי שיקפיד על מוצרים מבית טוב, ולא הזולים ביותר, שכן אחד היתרונות של הלד הוא אורך החיים שלו, אך זה אמור רק לגבי הסחורה האיכותית ואנו שומעים לעיתים תכופות על אנשים שקונים לדים שנשרפים להם מיד. כך קרה גם כשהתחילה להגיע תאורת הפלורסנט הקומפקטית (המנורות המסולסלות והחסכוניות).
נושא נוסף עליו יש לשים את הדגש הוא נושא התקינה, והוא רלוונטי בעיקר לפרויקטים גדולים אך לא רק. יש להקפיד לרכוש לדים שעומדים בתקינה המקובלת, ובהיבט של הבריאות מדובר בתקינה פוטוביולוגית. במצגות של יום העיון של איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל ניתן למצוא חומר נוסף ומעניין בנושא.
ובקישור זה ניתן למצוא מאמר קצר של חברת חשמל 'מורה נבוכים ללד' כולל התייחסות לנושא התקינה.

תגובות סגורות